ההופעה של Arcade Fire על במת הסנטרל פארק בניו יורק במסגרת פסטיבל CMJ של 2005, היתה מהמשובחות שזכיתי לחוות, שלא לדבר על ההתרגשות לראות את דיויד בואי עולה לבמה בהפתעה.
זה מה שכתבתי על ההופעה בזמן אמת (בפורום האלטרנטיבי של Ynet):
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ואז כשחשבתי שיותר טוב מזה זה כבר לא יכול להיות… דיויד בואי עלה לבמה ועשה אתם את שני השירים הסוגרים של ההדרן.
ארקייד פייר זה הרבה יותר מתקליט בכורה מצויין. ההופעה אתמול בניו יורק, לא רק שנערכה בבמת הקיץ של הסנטרל פארק, הצהרת כוונות בפני עצמה, ולא רק שהיתה סולד אאוט שבועות מראש, זו היתה הופעת ניצחון של להקה שגדולה על האינדי בכמה מידות. הם 9 אנשים על הבמה, עם עשרות כלי נגינה, כל אחד שם הוא מולטי-אינסטרומנטליסט שמנגן רגע על גיטרה, רגע בתוף, רגע על קלידים, צ'לו, כינור, תוף מרים, אקוסטי, חשמלי, מה שרק תירצו, יש להם אנרגיות בלתי נדלות, ושמחת חיים מתפרצת, הם עושים רושם כאילו הם כל הזמן בטראנס מתמשך, וההופעה שלהם סוחפת בצורה שקשה להאמין על מוזיקה עם כזה עומק ומורכבות, שרק משתבחים במופע החי. אמרתי דברים דומים על הפוליפוניק ספרי, אבל הארקייד פייר עושים את זה בלי הקריצה של הספרי, ובלי לפזול לרוחניות בגרוש. זה מתפרץ אצלם מהבטן.
לא איכפת לי שכבר עכשיו הם שותפים לליינאפים של כל מיני ארועי גאלה מעוצבים (ככה בעצם נולד העניין עם בואי), וגם לא איכפת לי שהם שודרגו ללייט נייט של 11 וחצי (לטרמן) על פני זה של 12 וחצי (קונאן). מבחינתי שכל המיינסטרים יישמע כמוהם ואני בשימחה אמיר את העדפותי.
הם ירדו לרגע מהבמה, אחרי שגמרו כמעט את כל הרפרטואר, ואז עלו להדרן ו-ווין באטלר אמר השיר הבא הוא של דיויד בואי, ובדיוק כשהתחלנו לחשוב שזה דווקא די מתאים להם, שיש משהו בצניעות הגרנדיוזית שלהם שילך טוב עם כמה תקופות של בואי, במקום שבאטלר יתחיל לשיר עלה לבמה בואי בעצמו ושר איתם. קודם שיר שלו (Queen Bitch), ובסוף שיר שלהם (Wake Up), עם סיום היפנוטי בשיתוף כל הקהל.
היה מרהיב!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ואלה הקליפים שצילמתי במהלך הארוע:
Crown of Love
Lies
Power Out
Tunnels
Queen Bitch (with David Bowie)
Wake Up (with David Bowie)
