יוני 14, 2006

"Pre-internet, this was the way to get an underground education" – התודות של סוניק יות'

מעין הערת פתיחה תמציתית:
פתאום גיליתי שהצטברו לי בראש יותר מדי אייטמים שבא לנסח בכתב, ומכל האינטרנט כולו, פה הכי נוח לי.
ואם כבר, אז מה יותר טוב לפתוח בו מאשר סוניק יות'.

* * * * * * * * * *
שלשום הושק רשמית האלבום ה-20 של סוניק יות', לקול מצהלות הביקורת בכל האתרים והעיתונים הנחשבים.

בפיצ'פורק אמנם לא יוצאים מגידרם (לפחות לא בציון, דוקא הביקורת עצמה הרבה יותר נלהבת מהציון הסופי), אבל פיסקה אחת שם נגעה לי בעצב נוסטלגי:

[…] As a kid I used Sonic Youth lyrics and liner notes as reading lists– they led me to Gerhard Richter, Mike Kelley, Richard Kern, Raymond Carver, d.a. levy, and more. They've always been important for bringing downtown NYC's overlapping traditions of art/music/literature to punk kids. Go back to those early records to check out who did the art work for them and read the thank you's. Pre-internet, this was the way to get an underground education.

זה מה שתמיד היה כל כך כובש בסוניק יות', שהם הקיפו את עצמם בתרבות מכל הסוגים, לא רק במוזיקה. שהם שאבו מכל מה שעמד לרשותם. אני לגמרי מאמינה שזה מה שמזין את מעיין היצירה שלהם אחרי שמקור החיים של כל כך הרבה להקות יבש ממזמן. אפילו כשאתה לא יכול לטעות בצליל הספציפי שלהם, אפילו כשאתה כבר יודע לזהות מראש איך תישמע האנחה הבאה של קים והריף הבא של לי, בין לבין אתה שומע את החיפוש, את זה שהם לא כבולים בקונספציות, לא משועבדים לתדמית של עצמם. סוניק יות' מוציאים תקליט של שירי פופ בני 3 דקות? זה ודאי לא מה שציפו מהם באלבום ה-20 (!!) שלהם, וזה בפני עצמו, עוד לפני שמקשיבים לצליל אחד, מזכיר לי למה אני כל כך אוהבת אותם.

חוץ מזה, דומני שיש לא מעט אנשים מעל גיל מסויים (נניח, 30) שכמוני מזדהים עם התאור הזה של קריאה שוקקת של כל שם בתודות, של ניסיון לנחש מי זה מי כשמופיעים רק רמזים או שמות פרטיים, חיטוט בכל קרדיט למי שהביא את המים וסחב את המצילות – פעם זו היתה הדרך ללמוד מה חשוב, מה נחשב, למי להקשיב ואחרי מי לעקוב. וסוניק יות', הם היו ונשארו מאגר בלתי נדלה. אפשר היה לחוות את זה דרך הדיוידי שהם הוציאו לפני שנתיים שמסכם את הקליפים בתקופה הראשונה של הקריירה שלהם (per-sellout, כמו שהם מכנים אותה בחיוך).

יהיה מעניין לראות איך תשפיע הנגישות האינסופית של ימינו על שורדי האנדרגראונד של עוד עשרים שנה. כבר היום מעניין לראות איך כל המושג אנדרגראונד לובש צורה חדשה כי אחרי הכל, מה זה בדיוק אנדרגראונד כשאנשים מכל העולם חשופים לכל ניואנס שלו בזמן אמת?

אין תגובות »

טרם התקבלו תגובות לפירסום זה

RSS עבור התגובות לפירסום הזה | כתובת טראקבאק

הוספת תגובה