יולי 13, 2006

Chick Peas #9 :: Candy

Chick Peas #9

כמה סיבות להקשיב ל-Chick Peas #9:

  • אחרי 30 שנה במגירה, אלבום נדיר של שחקנית אלמונית בשם סיביל באייר רואה אור.
    למתעניינים – הסיפור בקצרה:
    הכל קרה אחרי שהבן של סיביל באייר פנה לג'יי מאסקיס והשמיע לו את ההקלטה המופלאה שאמא שלו עשתה בחדר השינה שלה לפני למעלה מ-30 שנה, בזמן שהיא היתה שחקנית מתחילה בגרמניה. ג'יי התרשם עמוקות והפנה אותו ל-Orange Twin, הלייבל המשפחתי שמנהלים חברי Elf Power, והם מצידם הסכימו להדפיס ולהפיץ את האלבום. מאחר שמדובר ביצירה אקוסטית, מהזן הכי אינטימי ושמיימי שיש, הזמן לא נתן בה את אותותיו והיא נשמעת רעננה כאילו זה עתה הוקלטה. האלבום הזה הוא אחד העצובים ביותר שאפשר לשמוע. הישירות שבה הוא מוגש שואבת אותך פנימה לתוך העולם הכואב שלה, עד שבסופו אתה רק רוצה לחבק אותה.
  • בערך באותו זמן ובאותה יבשת, סיד בארט מתכנס לתוך שפיותו המתערערת ומפסיק את פעילותו המוזיקאלית. 30 שנות שתיקה אחרי, המון אנשים מוצאים את עצמם עצובים על לכתו של אחד מעמודי היסוד של המוזיקה הפופולארית, מי שהצליח בקריירה כל כך קצרה להשפיע על דורות כל כך רבים.

עוד סיבות להקשיב ל-Chick Peas #9:

  • שני נציגים מהסביבה היצירתית הבלתי נגמרת של Broken Social Scene:
    ה-Dears באלבום חדש ששוב מזכיר עד כמה גוון הקול של הסולן שלהם דומה למוריסי, והפעם אפילו הלחן הוא ברוח הסמית'ס.
    Raising the Fawn עם קטע מחליף פנים.
  • Vetiver ו-M. Ward מבהירים מה עושה את אדפטציות האינדי לז'אנרים של מרכז אמריקה כל כך מרתקות.

סיבות אחרות להקשיב ל-Chick Peas #9:

  • חדש, שמח ומשמח של Yo La Tengo
  • עצוב וקורע של Smog מקבל פוקוס מחודש בזכות אי פי חדש
  • חדש ומהמם לגמרי של Thee More Shallows – הרכב שרק הולך ומשתפר

ויש אפילו עוד סיבות, אבל מה הטעם לדעת הכל מראש.

– – – – – – – – – – – – –

53 דקות ו-46 שניות של מוזיקה, כאן: [Chick Peas #9 :: Candy]

– – – – – – – – – – – – –

ח-ד-ש — ח-ד-ש — ח-ד-ש
מעכשיו זה אפילו יותר קל
להקשיב לערוץ אפונים בחלל
להאזנה זורמת, ומיידית לשלל
ליחצו פליי בנגן המשוכלל: