יולי 9, 2007

The Veils featuring The Comas / Asher – הופעה בלוס אנג'לס

זאת הייתה ההופעה הראשונה שלי בלוס אנג'לס. על הכרטיס היה כתוב שהדלתות נפתחות ב- 8:30, ואני תיירת ממושמעת, הגעתי ב-9. המקום נראה כמו כל מועדון אינדי אפל שראיתי בארץ, גדול יותר מהפטיפון, קטן יותר מהבארבי. היו מעט מאוד אנשים כשהגעתי. אחרי חצי שעה עלתה לבמה להקת החימום: Asher. להקה מחורבנת בכל קנה מידה. הלהקה הודיעה לחמישה אנשים משועממים בקהל שיש להם דיסקים לקנייה שהם רק גמרו להכין ושהם מאוד DIY. כמה אותנטי.

’Fri:
הערב: TNE VEILS

לא ארבה במילים על הופעת החימום הנוספת: The Comas, רק אומר שאיבדתי את הסבלנות והתחלתי לפקפק באם הגעתי למקום הנכון. ב- 12:15 עלו סוף סוף הויילס. לפין אנדרוס, האיש מאחורי הויילס יש פרסונה מהפנטת וטונות של כריזמה, יש תחושה שהויילס יכולים להצליח לא פחות מהארקייד פייר. הקהל התחנן לשירים מהאלבום הראשון ובעיקר לקאבר שלו לברוס ספרינסטין (State Trooper). אנדרוס עצמו נראה מרוצה ובעיקר מופתע מגודל הקהל. הוא סיפר שהם ציפו ל-20 איש, ושזוהי ההופעה האחרונה בסיבוב ההופעות הנוכחי. בהופעה הזו היו 150 איש משולהבים. השיר הפותח של ההופעה היה שמו של האלבום: Nux Vomica (שם של תרופת דיכאון), בשנייה בה הוא פתח קולו לשיר שמעתי את כל ההשוואות המתבקשות: ניק קייב, ג'ף באקלי, איאן קרטיס וטום וויטס.

’Finn
פין אנדרוס

מעט מאוד מוזיקאים יכולים לעבור ז'אנרים באותה נשימה, באותו שיר, אפשר לשמוע פולק, גיטרות מנסרות, אמריקנה ואפילו פופ. המעבר בין הז'אנרים בשיר אחד מכניס אותך להלם, הדוגמא הכי טובה לזה היא בשיר: Jesus for the Jugular בו קולו של אנדרוס משתלט על כל האולם. אפילו אנשים בחדר הביליארד הסמוך עצרו הכל ובהו מהופנטים באנדרוס.
זה בהחלט מראה מרתק לראות את פניו ועיניו מלאות הרגש מתכווצות ורועדות כשהוא שר, כאילו הוא מרגיש כל רגש שהוא שר בכל ארבע דקות שיר, או שהאיש הוא שחקן מדהים או שהוא באמת חי מחדש את הרגע שבו הוא יצר את השיר.